פדרציה של מדינת ישראל
קנטונים אזוריים מעניקים לקהילות המגוונות בישראל סמכות ממשית בתחומי חינוך, תרבות, תכנון ושירותים מקומיים—בתוך מדינה חוקתית אחת.
ארץ–ארד · ברית ירושלים
שני עמים. שתי מדינות. מולדת משותפת אחת.
הצעה פדרטיבית לישראל ולפלסטין: בתים לאומיים נפרדים המחוברים באמצעות מוסדות משותפים, ירושלים פתוחה, ביטחון הדדי ועתיד כלכלי משותף.
I
מסגרת אחת, בשלושה רבדים
ההצעה מתחילה ברפורמות שניתן לקדם בתוך ישראל, מרחיבה אותן לשותפות פדרטיבית עם פלסטין, ופותחת נתיב להשתלבות אזורית.
ברית ירושלים
ישראל ופלסטין נשארות מדינות מרכיבות, לצד בירה פדרלית משותפת, מוסדות משותפים מוגדרים, מרחב כלכלי ומגילת זכויות מחייבת.
אופק אזורי
פיוס בין ישראלים לפלסטינים הופך לבסיס להשתלבות עמוקה של ישראל במזרח תיכון שיתופי.
II
ריבונות ללא הפרדה
המודל משלב את המרכיבים החזקים בפתרון שתי המדינות ובגישות של מרחב משותף. הוא אינו דורש מאף עם למחוק את זהותו.
מדינות מרכיבות
ישראל ופלסטין שומרות על מוסדותיהן הלאומיים, אזרחותן, תרבותן הציבורית וסמכות פנימית נרחבת.
מוסדות פדרליים משותפים
פרלמנט מאוזן, מועצה פדרלית, בית משפט עליון, מגילת זכויות וסמכויות משותפות מוגבלות.
המחוז הפדרלי של ירושלים
בירה מטרופולינית לא מחולקת, המאורגנת ברבעים ישראליים ופלסטיניים ובאגן קדוש משותף.
אוטונומיה מקומית
קנטונים ומועצות קהילתיות מגינים על מגוון תרבותי מבלי להפוך כל מחלוקת למאבק קיומי.
מעבר ביטחוני
תהליך מדורג המחבר בין צורכי הביטחון של ישראל לבין שוויון פלסטיני, שיטור אחראי והחלפה הדרגתית של הממשל הצבאי.
שוק משותף
תנועה, תשתיות, מסחר, עבודה והשקעות יכולים להפוך תלות בלתי שוויונית לשגשוג משותף.
III
הרעיונות שמתחת למוסדות
מבנה פוליטי יחזיק מעמד רק אם ישקף את ההיסטוריות, הזהויות, השפות המוסריות והחיים הממשיים של האנשים שיחיו בתוכו.
מקורות משותפים, עמים נבדלים
גנטיקה של אוכלוסיות ודנ״א עתיק מלמדים על רציפות עמוקה בלבנט ועל מאות שנים של ערבוב. הם מערערים דמיונות של שייכות בלעדית—אך ביולוגיה אינה קובעת זכויות פוליטיות.
שתי תנועות למען כבוד
ניתן להבין את הציונות היהודית ואת הלאומיות הפלסטינית כתגובות מקבילות לגלות, עקירה, שלטון זר והשאיפה לפעולה קולקטיבית.
הדת כמשאב
הלכה, פיקה, ברית, סולחה, פלורליזם ואחריות קדושה יכולים לתמוך בפיוס כאשר מתייחסים לזהות הדתית במקום לבטל אותה.
אמת לפני אמון
הכרה בנכבה, בגלות וברדיפות יהודים, בכיבוש, בטרור, בעקירה ובזיכרונות מתחרים אינה תחרות בסבל; היא התשתית לתיקון.
IV
שפה טריטוריאלית לחיים משותפים
המפות הן הצעות לדיון—לא גבולות שנקבעו מראש. הן בוחנות כיצד אוטונומיה לאומית, אזורית ומקומית יכולה להתקיים לצד תנועה פתוחה ומוסדות משותפים.
מודל מחוזות להמחשה: מחוזות פדרליים, קנטונים ישראליים ופלסטיניים ומסגרת משותפת לירושלים.
IV · A
המחוז הפדרלי של ירושלים
תשעה רבעים—ארבעה ישראליים, ארבעה פלסטיניים ואגן קדוש משותף—יוצרים בירה מטרופולינית משותפת לשתי המדינות ולברית.
V
מסמכים ומחקר
אפשר להתחיל בפרדיגמה החדשה, ולאחר מכן להעמיק בטיעונים המוסדיים, הכלכליים, הדתיים וההיסטוריים.
איחוד ירושלים — פרדיגמה חדשה
מבוא נגיש למסגרת המדינית ולדרך אפשרית להתקדמות.
איחוד ירושלים — ההצעה המלאה
מוסדות, שטח, אזרחות, פליטים, ביטחון, כלכלה ופיוס.
הפדרציה של מדינת ישראל
קנטונים, כנסת דו־ביתית, אוטונומיה תרבותית ורפורמה חוקתית.
הערכת הכלכלה של ישראל–פלסטין
מחירי האינטגרציה הבלתי שוויונית והפוטנציאל של מסגרת כלכלית משותפת.
פורים, עמלק ואתגר החקירה העצמית
קריאה יהודית על זיכרון, אויבים והחובה המוסרית לבחון את עצמנו.
מאמרים נבחרים
כתיבה נוספת של רפי גסל על ילידיות, ציונות, אזרחות רב־לאומית, דת ופיוס.
לבלוג ב־Times of IsraelVI
הצעה מירושלים
רפאל ציון גסל הוא איש ביוטכנולוגיה ופעיל שלום המתגורר בירושלים. עבודתו מחברת בין תכנון מדיני פדרלי, פיוס, היסטוריה יהודית ומזרח־תיכונית, הגות דתית וגנטיקה של אוכלוסיות. ברית ירושלים התפתחה לאורך שנים של שיח עם שותפים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים.
לא מחיקה ולא שליטה תמידית. ברית של כבוד, שוויון וריבונות משותפת.